ברטנורא על משנה עוקצים א׳:א׳

1 כֹּל שֶׁהוּא יָד. הָעֵץ הַמְחֻבָּר אֶל הַפְּרִי, וְאָדָם אוֹחֵז בּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל הַפְּרִי, כְּגוֹן עֳקָצֵי תַפּוּחִים עֲנָבִים וַאֲגָסִים, קְרוּיִין יָדוֹת. וְכֵן עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ בָשָׂר, וְאָדָם אוֹחֵז בָּעֶצֶם כְּדֵי לֶאֱכֹל הַבָּשָׂר שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, הָוֵי הָעֶצֶם יָד לַבָּשָׂר:

2 וְלֹא שׁוֹמֵר. לַאֲפוֹקֵי חֵלֶק הָעֹקֶץ הַנּוֹגֵעַ בַּפְּרִי וְדָבוּק לַגַּרְעִין, שֶׁאוֹתוֹ הַחֵלֶק שׁוֹמֵר הוּא לַפְּרִי:

3 מִטַּמֵּא. הַיָּד, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, אִם נָגְעָה טֻמְאָה בָּאֹכֶל. דַּחֲשִׁיב הַיָּד חִבּוּר לָאֹכֶל וּכְאִלּוּ הוּא גוּף אֶחָד:

4 וּמְטַמֵּא. אִם נָגְעָה טֻמְאָה בַיָּד, נִטְמָא הָאֹכֶל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגְעָה הַטֻּמְאָה בָּאֹכֶל. וּלְמָדוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּקְרָא, דִּכְתִיב ויקרא יא וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ וְגוֹ'‏ טָמֵא הוּא לָכֶם, לְכָל שֶׁבְּצָרְכֵיכֶם, כְּלוֹמַר כָּל דָּבָר הַצָּרִיךְ לָאֹכֶל מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּמוֹתוֹ וְטָמֵא וּמִטַּמֵּא עִמּוֹ:

5 וְלֹא מִצְטָרֵף. אִם הָיָה הָאֹכֶל פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה, שֶׁאֵין טֻמְאַת אֳכָלִין בְּפָחוֹת מִכַּבֵּיצָה, אֵין יַד הָאֹכֶל מִצְטָרֶפֶת עִמּוֹ לְהַשְׁלִימוֹ לְכַשִּׁעוּר:

6 שׁוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָד. כְּגוֹן קְלִפַּת הַפְּרִי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִפָּסֵד:

7 מִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא וּמִצְטָרֵף. דִּכְתִיב עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ, וּמַאי אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ, בְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין אוֹתָן לִזְרִיעָה, חִטִּין בִּקְלִפָּתָן, וּשְׂעֹרִים בִּקְלִפָּתָן, דְּהַיְנוּ עִם הַשּׁוֹמֵר שֶׁלָּהֶן. לְמַאי אִצְטְרִיךְ קְרָא, אִי לְמִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא, הַשְׁתָּא יַד הַפְּרִי מִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא כִּדְיָלְפִינַן מִלָּכֶם לְכָל שֶׁבְּצָרְכֵיכֶם, שׁוֹמֵר מִבַּעְיָא, הָא לֹא אֲתָא קְרָא אֶלָּא לְמִצְטָרֵף עִמּוֹ, דְּיָד אֵינוֹ מִצְטָרֵף עִמּוֹ, שׁוֹמֵר מִצְטָרֵף עִמּוֹ:

8 וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא יָד וְלֹא שׁוֹמֵר. כְּמוֹ שֵׂעָר שֶׁבַּפֵּרוֹת:

9 לֹא מִטַּמֵּא וְלֹא מְטַמֵּא. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מִצְטָרֵף: